ממסיבות חג המולד במעונכם הלבן לאתגר התפילין.

0 Comments

כל מה יכול להיות שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית “בוקר טובה אמריקה” של בעלי חברת ABC, יגיע במסעו ממסיבות חג המולד במעונו הלבן והליכה בחולות לפני הסעודית, עד לתפילה במניין במעונו כנסת?

הפיתרון הקצרה היא: בשיתוף הרוב פעילות והרבה מהמורות שהיא לא צפויות בתבנית הדרך. הייתי יהודי צעיר – פעיל ליברלי בימי בוב דילן וההפגנות בניגוד אל המלחמה. קראנו לעצמנו “דור מזל דלי” – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו להכין מחדש את האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום את אותו הממסד. פסלנו את אותה המדריך והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב שוב פעם את אותן ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו לרענן את אותו עתיד האנושות כולה. אחת בלבד הקרבנות מטעם גישתנו נודעה הדת. היינו עזים באופן ספציפי להפליל יתר על המידה דת רשמית. הרגשת ה”שחרור” הייתה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.

הצטרפתי לחבורה הנודדת הנוכחית על ידי התלהבות אדירה. אני אקטיביסט בהשוואה קרב, עבדתי לקראת ראלף נאדר וייסדתי בעלי חברת יחסי גולשים. באזור וושינגטון.

חבריי בתקשורת היוו שותפים לערכים שלי, לדוגמא גם להשקפת ענק. בין השנים 1988 הוצע עבורינו להיות מפיק התוכנית “בוקר מושלמת אמריקה” הנקרא חברת ABC בוושינגטון. שימשו אלו פועלים מרגשים בעיקר.

הוזמנתי לדינרים קוטג’ים בוושינגטון, התחככתי שיש להן בעלי בסיס ואנשים מפורסמים. נפגשתי פרסונלית עם מדי נשיא, מג’ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בתחומים לא מעטים יחד עם מנהיגים עולמיים כמו למשל מרגרט תאצ’ר ואריאל שרון. בעמידה בתור המפיק מסוג הנכס הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב רק את ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שבאו לישראל עד לשימוש בנשק. עמדתי בתחום האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי הדרך המתקיימות מטעם התרחשויות בלתי צפויות מטוסים, דיווחתי בעניין טיסות לתחנה מקייפ קנאוורל, סיקרתי את אותו פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה לא רעה נגד טרור משארם אל-שייך. הייתי בניקרגואה כאשר הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג לאורך החזרתה לסין.

אלו הרגעים הבולטים באופן מיוחד שלי, הינו שידור חי מיוחד המתקיימות מטעם ABC, במהלך 5 עת מנורמנדיה-צרפת, לרגל עת השנה החמישים לפלישה הרצינית לנורמנדיה. ערכתי כמעט מאה ראיונות עם מקצועי צבא מימי מלחמת אמא אדמה השנייה ועם יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, וגם גנרל נאצי שהוביל את אותה דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה באזור הקרוב ביותר להם נחיתת עם הברית בנורמנדיה. כששוחחנו ברוגע לגבי המלחמה לכן הפלישה, ישבנו שנינו בטווח מהיר הוא מזה, כאילו אנו בפיטר פן אחר עמיתים נלהבים. חצי מאה עוד לפני, הוא נעשה מחסל השירות.

אני זוכר את פרטית הם חוף נורמנדיה בבית הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. אני בהחלט זוכר שהתרגשתי באופן מיוחד מצד המצבות שנשאו עליהם מגיני דוד. יודעי דבר הדבר שיש ילדים קטנים בני 18-20. באותה זמן, בכלל מקום מגורים, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה כראוי. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ובנוסף גם השתתפתי בכמה פארטיות חג מולד בביתכם הלבן.

נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה נהיה דיקן בכנסייה בינונית בדנוויל, וירג’יניה. היהדות שלי נודעה סגורה באותו מקום, והדלת נעולה נכון. יחד עם זה, נשמעה מהכתבה חריקה מסויים. אפילו שהייתה עבור המעוניינים עבודה בה הרגשתי שאני מממש את אותם באופן עצמאי, קריירה יוצאת מוצלחת, משפחה והחברים יודעי דבר וחיים רכים, חשתי שמשהו ללא כל. אני בהחלט, וכמה קרובי משפחה נוספים, פתחנו אז בתרבות מאתגרת, מרדנית במידת דבר, ששייך ל מציאת את אותם כל מה שכינינו “רוחניות”, ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה לזכות ב הדבר רסיסי רוחניות.


אני? אינדיאני?

באחד מערבי מסע הביקוש זה בוודאי, מצאתי את כל פרטית באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו המתקיימות מטעם אשת תאגידי גדול, שטען שגילה את אותם “נשמות” הילידים האינדיאנים. הייתה הנל אחוזה נרחבת, במדינה פתחו של המשתמש נלווה אוהלים אינדיאניים מדהימים. בצינורות, נתפסה ביקום מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים שאינה מובנים, אוחזים ידיים במקום אני הכוכבים. יתכן ו זה התאים לאחרים, אולם אותי הינו השאיר אדיש. הערב נראה סינטטי ומאולץ. עם סיומה של וכל זה, אשת מכם אינה נעשה ממוצא אינדיאני. נולד נעשה לחלוטין מחוץ על כל הקשר שהוא – חוסר חיבור מלא. כאן זה , באחוזה, תם סוף “גיליתי את אותן אמריקה”: “היי, הייתי יהודי, אינם צ’ירוקי, בן לקוטה עד אינדיאני. השבטים שלי אינם חיו בערבות צפון אמריקה. יכולים להיות חיו בירושלים, במקביל ל נהר הירדן”.

כנס לאתר לחץ התחלתי לדמיין על אודות נקרא, הבנתי שלמורשת שלי עלינו “קולות מבין העבר” משל עצמה, מן הקולות הקדומים בעיקר והחכמים בעיקר שבכל הזמנים. היוו לקבלן שמות כמו למשל אברהם ויצחק, רות ואסתר, משה ודוד. במונחים מטעם פרסום מודרני, המנהיגים הרוחניים האלו יכלו להיחשב פושטי רגל. אינם בהכרח הציגו רק את האקזוטיקה מטעם המזרח או לחילופין את אותו טעם החידוש מסוג השאמאנים אם הזרימה. זה היוו שטח מההיסטוריה המערבית ה”מגעילה” והמאוד שלא זוהרת של החברה שלנו. צריכים להיות שיש חלק מאותו רגע של שממנו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי ומאז הבר-מצווה. ובכל זאת, נגלה שעכשיו זאת מושכת אותך. אולי כן ואולי לא הוא רק פער היום איפשר עבורינו לאתר רק את שורשיי שוב.

באומדן מחירי תוך כדי, ביקשו ממני לערוך תשדיר יקר הנקרא בוקר מצויין אמריקה ברשתות הסעודית. הייתה זה מתחילה השייך מלחמת המפרץ הראשונה. ממש לא הינו אפשר לקבל ויזות. אם אותו עת אינו איפשרו לאנשי תקשורת מערבית לקחת חלק לממלכה הסעודית. להשגת את הוויזות התרועעתי יחד פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לבקש ויזה. תמלול בוורד את הטופס הסעודי, גיליתי שכדאי אתר בו חשוב מאוד להציע את אותו דת הפונה. במקומות אחרים משך החיים של, מעולם, שלא ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. דבר רישרש באתר היהודי.

איננו נהיה יהיה גאון בכדי ולהיות שאם אגלה אחר שומר מסורת, שלא אוכל לקפוץ למדינה. מהם הייתי אמור לעשות?

התייעצתי בעלי המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שרוב הקבוצה תשאיר את אותם שורת הדת ריקה. דווקא על מנת לקרות יודעים, הינו התייעץ תוך שימוש נשיא נוספות ABC ובנוסף גם משמש תמך בצעד נולד.

החזרתי לשגרירות רק את טופסי רוצה הוויזה, חסר הזהות הדתית. הינה בכל זאת הפעם המקדימה במערכות בו חשבתי אודות מקומי באירופה כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול רם יותר מזה. הסעודים שלא היו יותר מכך מהמחיר הריאלי מרוצים מהטפסים הבלתי שלמים של החברה שלנו. התנהלו שיחות, היווה למשקוף והיו דיונים, אך עם תום פגישות אחרות מספור, אישרה השגרירות את כל הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים היוו זקוקים לסיקור מטעם הטלוויזיה האמריקנית בהרבה יותר מאפשר לידיעה לאילו דתות השתייכנו.

מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי לבקר גם במדינת ישראל. אף הנו אינה נעשה תוכלו. ABC יעצו לי באופן מוקפד, שאם אני מעוניין להיות לשם, הייתי כדאי ליטול פספורט אמריקאי לפרטים נוספים. ויזת כניסה לישראל צריכה לנעול בפניי נסיעה לחלק ניכר מהעולם, ולמעשה כמעט לכל המזרח התיכון. יחדש, את זה הייתה תזכורת לגבי מקומי בעולם בעודנו יהודי. לפרטים באתר רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, אבל לנסיעות לארץ. יצאתי לערב הסעודית, ביקום ביליתי חמש ימים בסיקור מבצע “סופת מדבר”. אינו תטעו, נולד אינו היווה פיקניק. היינו באוויר מלחמה. היינו שבו מוסלמית. וחוץ מזה, הייתי חייתי בתוכו בסודיות כיהודי. דלת הארון נסגרה חזק בהרבה יותר.

אבל, היוו אפילו מגוון אטרקציות. בשהותי בטבע יכולתי – בתור מפיק שהיא ABC, איננו כ יהודי – לשוחח בדבר מוצרים אנשים רבים הקשורים למזרח התיכון בעזרת ערבים. אז למדתי שמרבית העילית הערבית מתעבת בלבה את הפלשתינים, ואני בכלל יחד עם זאת בטכניקה העדינה ביותר שאני יכול: הם ככל הנראה מחשיבים הנל כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, תמיד בצד הלא מיועד מסוג ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו המתקיימות מטעם סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, רבים ומגוונים דבר ביטאו גם הערכה פרסונלית לארץ ישראל.

כשנסעתי לארץ ישראל, מסיכות גז וחדרים כהים היוו צו השעה. מערכות נשמעו בכל מקום שעות הערב. ובכל זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית שיש מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי הביתה.

עבור בערך כמה שנים זכיתי להצצה שונה ב הדבר עם תכונות של ‘להיות יהודי ברחבי העולם המתקיימות מטעם ימינו’. אני בהחלט בקרקאס, ונצואלה, עבדתי בשביל מישהו, וכפי שהתגלגלו הפריטים, נשארתי בלוח ב”ימים הנוראים”. מכר ניסיון אותי לכל המשפחה יהודית, שקיבלה אותי בברכה לביתה, וקנתה עבורינו אתר במעונכם החליטה לחוקק בקרקאס.


הוזמנתי לזלול בבתיהן המתקיימות מטעם משפחות רבות. בכל היכרות וארוחה, עלתה בה קשר. הוגו צ’אבז, נשיא ונצאולה, פיזר בערך כמה איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית בתבנית טיול הבחירות בעת האחרונה אשר ממנו. השיחות בודדת הוונצואלים באותן סעודות היוו כולן כהנה וכהנה ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם את אותם הקטנים שלנו מהמדינה? איפה אנו מתכננים לחיות? איזו ארץ נראית לנו מתאימה? אנו משלימים את סכומי הכסף לארצות-הברית? מתי תעמידו את אותן הנכס של החברה למכירה?

יחד עם זאת נודעה, אולי כן ואולי לא, יכולה להיות יצירת קשר שנערכה סביב מדפים הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. תוכלו נעשה שישנם את אותה הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם השייך הנל יהודים ונצואלים. הגיהינום וכולי לא הגיע, אולם יכולת ולהיות בתוכה ממקומך. אני בהחלט צריך לבקש את אותו מקומי האישי כיהודי. אחד אני? מה העבר שלי?

“שופינג” מסוג בתי כנסת

ככה, בין השנים 2002, יצאתי ל”שופינג” המתקיימות מטעם בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אם כן, חופשה מציאה מהירה של את אותן בית כנסת אינם פשוט למשל שהדבר חושבים שזה. הוא לא חופשה תוכלו, בייחוד או לחילופין דבר אנו דורש הוא לחפש שייכות. עלינו בנושא מבחר מבלבל המתקיימות מטעם טעמים יהודיים.

רק אחת היתר, עיצבו בני “דור מזל דלי” שאליו השתייכתי, מסה המתקיימות מטעם יהדות מאורגנת, רוויה בשינויים המתקיימות מטעם “פוליטקלי קורקט”. בלינק בהחלט זוכר שפעם ביקרתי ב”יום פתוח” בטמפל הרפורמי. נשיא חלל כנסת ישראל נראה גאה מאוד בבַשרו שגברים שלא כדאי לחבוש כיפה אם ללבוש טלית בתפילות השבת. משמש החשיב את זה כנקודה איתנה לקידום המכירות. אולי כן ואולי לא, אולם לכולם נולד העביר מסר וזאת, אף המדריך הפשוטים במיוחד היוו עול חלל גדול כל עבור הקהל דבר זה. אצלי, לעומתם, הקטע הוא בסמוך איננו נתפסה פחד ממחויבות.

לסיכום פסוקו של עניין הצטרפתי לבית מגורים כנסת קונסרבטיבי ושאלתי רק את הרב או שמא הנו כשיר להקדיש לי קצת זמן יקר, וללמד אותי באיזה אופן מניחים תפילין. התגובה ממנו הינה מאכזבת למדי: נקרא המליץ לכם להרוויח ספר, ואם הינם עבורינו גם שאלות, להגיע אליו. באותה כמות כשיר נקרא לומר: “קח נוסף אקמול ותתקשר לעולם מחר בבוקר”.

ואז, נתקלתי בכל בית כנסת אורתודוכסי, ‘תלמוד מקצוע מיוחד מחבב שלום’ בוושינגטון. מגוון מקום הכנסת דבר זה, שמואל הרצפלד, אומר שלא קיימת נושא ברחבי אירופה. אולי כן ואולי לא הוא למעשה צודק: נדחיתי תוך כדי גדול בנושא התפילין, ובקידוש הראשון שלי ב’אוהב שלום’, שאל השירות הרב או גם רצוי לאתגר אותי ב”משימת התפילין”. המדריך העדיפים במשימה אמרו, שאם אגיע לשלושים בתוך ששים תפילות שחרית, אקבל זוג צעיר תפילין חינם. ו”כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר”. הרב וחברים אנשים רבים בחברה עזרו לכולם בחביבות לעבור בכל זאת טוב.

כאשר מדובר מוגדרת הסכמתי לתופעה בגלל ש האתגר, ובאמת, למדתי מעט יותר לגבי תפילת שחרית וכיצד לחשוב תפילין. אבל, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי החלפת אחר. קיים, פתחתי רק את הזמן בצורה מתחלף. בדירות מיד ממש לא חשבתי בנושא החשבונות, אם העשייה, או תוצאות משחקי הספורט האחרונים. שם, מצאתי את אותה ביתית אנו אחר החיים בדרך נהדרת. בתחום בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים החשובים במהלך החיים. וכמו מטעם, ללא זיהום מכול התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס חייהם – מנס התורה שלנו ועד לתפילות היומיום.

כיום, מדי בוקר הייתי מזכיר לעצמי את אותו הנצח:



“אדון יקום, אשר מלך קודם כל יציר נברא”.


אני בהחלט דורש מא-לוהים חוכמה:



“חָננו מאתך חכמה בינה ודעת”.


במקומות אחרים בוקר הייתי נזכר בנשמה:



“א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה זוהי. אתה בראתהּ, אתה יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי…. מהראוי זמן יקר שהנשמה בקרבי, אופנה אני בהחלט לפניך…”


אני בהחלט מתפעם מהפלא שבכל זריחה:




“ברוך החברה שלך… המשפיע לשכוי בינה להרגיש רק אחת זמן ובין לילה”.


ומדי בוקר, נזכר בפלא הזמן עצמם:



“מודים כל אחד לכולם… בדבר נִסֶיך שבכל זמן עמנו; ועל גבי נפלאותיך שבכל תקופה…”


עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי צמד תפילין אידיאלי, ואני גם ידיד בביתו כנסת הטוב ביותר. אבל, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה לכל המעוניין אתר בהרבה חיוני: אחר פירוש חיי האדם עצמם.

*תורגם והובא לפרסום ברשות, פעמים רבות בגלל ou.org


Leave a Reply

Your email address will not be published.